קצת חבל



היא לא התכוונה,

אך הם מבקשים, אז היא נענית להם, בחלקים.

רק שלא יכאב. כן ככה נעים.

היא לא התכוונה, אך הם מתגרים, אז היא במסווה להם מאפשרת.

ואחר פונה לעיסוקיה. מבלי משים.

היא לא התכוונה, אך הם מתעקשים, אז היא בעדינות אותם פוצעת.

משאירה אותם חשופים, מתבוססים.

היא לא התכוונה, עכשיו הם מתחננים, אז היא בכוח מסתערת, מתמסרת.

ומיד מחרבת, שלא יחזרו עוד. בחיים.

היא לא התכוונה, אך הזיכרונות אותה הכריחו, וקצת חבל.

כי עדיף לו נשארו הם עמוק עמוק. בפנים.


0 views

@2019 כל הזכויות שמורות לטלי ארבל

אין להעתיק תוכן ו/או תמונות ללא אישור