ילדה במעטפת אישה


'אנחנו ישנות אצל *** היום', סיננה הילדה.

'בסדר, אבל קר בחוץ תתלבשו טוב', השיבה אִמה.

כך בפשטות השתחררו להם לחלל חמישים אחוז פתיחות, ארבעים אחוז אמון, ועשר אחוז דאגה שהיו לאם בביתה. על פניו אידאה.

השנה היא 1991 אבל, ואני רק בת ארבע עשרה.


שינה אצל חברה לא באמת הייתה. העברתי את הלילה במגלשה הצהובה/אדומה שבפארק, עם החבר האסור (כי ההורים לא חשבו שהוא.. בשבילי).

היה קר והיינו כל כך עייפים, אבל אהבת הנעורים המרגשת והאסורה העבירה אותנו את הלילה מחובקים, חולמים.


כשהבוקר הפציע חזרתי הביתה.

כמו תמיד, לא חקרו או שאלו מדי, אז לא נאלצתי להתאמץ לשקר, מדי.

מאה אחוז מאפשרים כמו שאמרתי.

או אולי קצת אטימות? טיפה אדישות?


גיל ההתבגרות התדפק על דלתי מוקדם.

ילדה במעטפת אישה הייתי.


לא קיבלתי הכוונה מספקת, היום אני יודעת, כזו שמדבררים אותה בקול (ולא רק מקווים שהמסר עבר).

אולי ניסו, אך אני לא כל כך שמעתי.

לימים כשהפכתי לאשה, ואז לאם, התבהרו לי ההשלכות ש(אולי) היו לזה בצעירותי.


נראה לכם שאני כועסת עליהם?

לא.

הם עשו את המיטב שידעו, ונתנו לי הכל. נשבעת שהייתי ילדה מאושרת.

(על אף שאני לא זוכרת הרבה, אז אולי אל תאמינו לשבועה הזו).


למזלי, היו בי (בתוכי, מתוך עצמי) את הגבולות שלי. כי ילדה עם כמות עצמאות וחופש כמו שהיו לי יכלה הייתה לעשות הרבה דברים, מהזן הלא טוב.


אחת המשימות המאתגרות שעומדת בפני הורים (כזו שכבר בתוכה מכילה סתירה גדולה, שהרי היצר הראשוני של הורה הוא להגן מכל וכל) היא ללמוד לשחרר את ילדהם, בדרך לסייע להם להפוך לישות שלמה ועצמאית.

אבל מתי? באיזה גיל זה 'נכון' שייעשה?

וכמה לשחרר? - בבת אחת כבמשיכת פלסטר? או בהדרגה אינסופית?

למה לא מחלקים פשוט את המתכון הַנָּכוֹן??

קיימות תיאוריות רבות ומגוונות. אך החיים אינם תיאוריה תחומה, ומהלכם הוא סך ההתנסויות והטעויות שכולנו עושים.


אני גם (כבר) לא כועסת על עצמי.

אף אשתחצן ואוסיף כי, אני די גאה בדרך שעשיתי, ובמי שאני.


אישה במעטפת ילדה אני כיום.

היא - התמימה, הנועזת, ה free spirit, הסקרנית - עדיין סובבת אותי, ומפציעה לבקר יותר ויותר לאחרונה, אך הבסיס (האישה) שהתהווה בתוכי, חזק הוא וכמעט שלם.


באופן טבעי, לעיתים לא מודע, נשאף לתקן ולשפר עם ילדנו את שהורינו לא היטיבו (לדעתנו) לעשות איתנו.

אז אני מבטיחה (לעצמי) שאשאל (יותר), אשים גבולות (ברורים), אסמוך (כשמגיע), אשחרר (במידה) ואתמוך (תמיד).

זו התוכנית בכל אופן.

0 views

@2019 כל הזכויות שמורות לטלי ארבל

אין להעתיק תוכן ו/או תמונות ללא אישור