!שמעי "את כבר לא פלאס" נזרק לעברי פעמים מספר בעת האחרונה, ובאנה זה תמיד טופס אותי לא מוכנה 

 שהרי ב 15+ שנים האחרונות הייתי והגדרתי עצמי אשה פלאס(סייז), בעוד שיוויתי בכל תעצומות נפשי ורמ"ח מימדי אשכרה

.לקבל ולאהוב את עצמי ככזו

.(אפילו החלטתי שזה הופך אותי מיוחדת, ייחודית, היותי אשה+ (לרוב אגב זה לא עבד לי בשיט

?..'אז מה.. עכשיו אני סתם אממ..'רגילה

סשן בליל המחשבות לעיל אורך כל פעם דקה, פלוס-מינוס, לאחריו אני מתנערת (מטאפורית) ומזכירה לעצמי שעם כל שכבה  slowly but surely פיזית שאני משילה, משתחררת איתה עוד ועוד רעה חולה (רגשית) שדבקה בי, עד ש

.(נגלית אני הישנה, שהיתה כה חסרה לי (ולאהוביי

 .(: אז יקיריי, אל תחליטו לי/עלי. אני עודני, ולבטח אשאר, עגולה, פלאסית +/-, או אגסית כמו שהציעו
בואו לא נמהר להדביק תוויות על אנשים (ואני פונה פה גם לעצמי!), ובאותה נשימה, בואו לא נמהר להסיר מהם תוויות שכבר קיבלו על עצמם. כי אולי אולי הם עדין לא מוכנים להיפרד מאותה זהות שעטפה אותם שנים רבות כל-כך, ואיפשרה אי קטן של

.היגיון ושפיות במה שלא תמיד היה בשליטתם

​

,אז אני טלי ארבל. בת 42, רעייה אוהבת ונאהבת (נסבלת רק לפרקים), אם גאה לשתי בנות קסומות - רוני בת 11 ונטע בת 6

.ואם חורגת למיני יצורים אהובים מהלכים על ארבע

כשמשבר גיל הארבעים התדפק על דלתי, התגבר אצלי הצורך ליצור, למצוא איך להביע את עצמי ולהשפיע. בכל זאת גדלתי עם

.הורים יוצרים, אמנים, מיוחדים

אז למדתי צורפות (וקצת עסקתי בזה), למדתי עיצוב פנים (וברחתי !מזה), ואז למדתי סטיילינג אישי והרבה דברים החלו להתחבר

.אצלי כמו פאזל. זה מעצים מאוד לגעת בנשים ולעזור להן להתחיל שוב לחבב את עצמן ואף יותר

לימים חזרתי לאהבה נושנה, כתיבה. ואני חושבת שמצאתי את שאני. אני כותבת בעיקר סביב תחומים שיקרים לליבי - אופנה, וינטג', טבעונות, קיימות, עיצוב ואמנות, אשר שזורים זה בזה ובחיי בשנים האחרונות. ובאופן כללי, חופרת ומשתפכת. אבל

.בסטייל

​

אני מאמינה שכל אחת מסוגלת לקבל ולאהוב את עצמה, לחלקנו זה פשוט לוקח קצת (או הרבה) יותר זמן

,ברגע שקבלה והערכה עצמית (או יותר טוב- תעופה עצמית) נוכחים בנו נזמן יותר הזדמנויות והרפתקאות לחיינו

זה תהליך, לא אשקר, שלא בטוח שיש לו התחלה, אמצע וסוף. אבל יש לו בוודאות הדים וניצוצות שניתן לחוש בהם לאורך המסע הזה

​

אז מבחינתי להיות אשה פלאס, זה לבחור לראות את הפלאס(ים) שיש בכל אחת ואחד מאיתנו ולמקסם אותם או בקיצור להכין

!מהם וואחד לימונדה משובחת 

זה לדעת קודם כל לקבל, בסלחנות ובאמפתיה, מאפיינים או נתונים פיזיים בנו שהגדרנו מזמן לעצמנו (או החברה "הואילה בטובה" להגדיר לנו) כ"שליליים" או כ"לא שווים"' ואחר כך גם לנסות להפוך את אותם "מינוסים" (אמיתיים או

.דמיוניים)  למשהו חיובי שאשכרה מייחד אותנו 

!מה שנקרא to own it ולא פחות חשוב, לדעת 

גם אם בהתחלה "תזייפו" שאתם מקבלים/מכבדים/אוהבים את עצמכם בדיוק כמות שאתם, עם הזמן זה עוד עשוי להצליח לכם :) ויהפוך להיות יותר ויותר אורגני ואותנטי

​

!ונצנצים עליכם peace אסיים ב